התשוקה על-פי ז'.א.

הרומאן 'התשוקה על־פי זֶ'.אַ.' (1964) היה ספר הסיפורת השביעי של ליספקטור, הסופרת הנערצת של ברזיל. זה סיפור אימה הגוּתי בעל מעמד קנוני, שרבים רואים בו "אחת היצירות הכי חשובות בספרות הברזילאית", וליספקטור־עצמה כתבה שמכל יצירותיה הוא התוֹאֵם ביותר את תביעותיה ככותבת.זֶ'.אַ. מספרת בו לנמען בדוי על חוויה קיומית מבעיתה ששינתה את כל הבנת החיים שלה. ביום הקודם, לאחר שהמשרתת שלה התפטרה, הלכה לנקות ולסדר את חדרה של זו, חדר שנמנעה מלהיכנס אליו זה שישה חודשים, ולגודל הפתעתה מצאה בו מִדבר של ניקיון. אך כשפתחה את דלת הארון הלבין לבה כמו ששיער מלבין – מולה התנועע ג'וק זקן, "קדמוני", וכשטרקה בבהלה את הדלת נלכד הג'וק בינה לבין דופן הארון, חי, מחצית גופו השתרבבה החוצה, והוא הביט בה בגובה ראשה.חדורת גועל, היקסמות ותדהמה לא מפסיקה זֶ'.אַ. להסתכל בג'וק וחוֹוה שבר נפשי קיומי. היא מגלה בג'וק את גרעין החיים, החומר הבסיסי שלהם, את הזהות של חייה העמוקים ביותר.סצנה מזוויעה, אחת היותר מפורסמות בכל הספרות של אמריקה הלטינית – סצנה שקפקא היה משתָבֵץ אילו קרא אותה – מעלה את זֶ'.אַ. למישור של קיום אותנטי, שבו תוכל "להיות מתוך אי־היותה" ולומר: "החיים הוֹוים־להם לי, ואני איני מבינה מה אני אומרת". "רומאן 'התשוקה על־פי זֶ'.אַ.' (1964) היה ספר הסיפורת השביעי של ליספקטור, הסופרת הנערצת של ברזיל. זה סיפור אימה הגוּתי בעל מעמד קנוני, שרבים רואים בו 'אחת היצירות הכי חשובות בספרות הברזילאית', וליספקטור עצמה כתבה שמכל יצירותיה הוא התוֹאֵם ביותר את תביעותיה ככותבת. זֶ'.אַ. מספרת בו לנמען בדוי על חוויה קיומית מבעיתה ששינתה את כל הבנת החיים שלה. ביום הקודם, לאחר שהמשרתת שלה התפטרה, הלכה לנקות ולסדר את חדרה של זו, חדר שנמנעה מלהיכנס אליו זה שישה חודשים, ולגודל הפתעתה מצאה בו מִדבר של ניקיון. אך כשפתחה את דלת הארון הלבין לבה כמו ששיער מלבין - מולה התנועע ג'וק זקן, "קדמוני", וכשטרקה בבהלה את הדלת נלכד הג'וק בינה לבין דופן הארון, חי, מחצית גופו השתרבבה החוצה, והוא הביט בה בגובה ראשה. חדורת גועל, היקסמות ותדהמה לא מפסיקה זֶ'.אַ. להסתכל בג'וק וחוֹוה שבר נפשי קיומי. היא מגלה בג'וק את גרעין החיים, החומר הבסיסי שלהם, את הזהות של חייה העמוקים ביותר. סצנה מזוויעה, אחת היותר מפורסמות בכל הספרות של אמריקה הלטינית - סצנה שקפקא היה משתָבֵץ אילו קרא אותה - מעלה את זֶ'.אַ. למישור של קיום אותנטי, שבו תוכל "להיות מתוך אי־היותה" ולומר: 'החיים הוֹוים־להם לי, ואני איני מבינה מה אני אומרת'-- מן האתר של ההוצאה